החלטה בתיק הפ"ב 21564-06-12

לפניי בקשה הנושאת את הכותרת " בקשה מתוקנת" לצו מניעה זמני.

הבקשה המקורית הוגשה לבית המשפט ביום 12.6.12 בצירוף התובענה העיקרית (המרצת פתיחה) שהסעד המבוקש בבקשה הוא להעביר בורר מתפקידו. עם הבאת הבקשה המקורית ללשכתי,  ניתנה על-ידי החלטה בזו הלשון:

" הגם שכותרת הבקשה היא צו מניעה זמני, הרי הבקשה הינה העתק גמור של התביעה עיקרית. המבקש כלל בבקשה טענות מן הגורן ומן היקב שרלבנטיות בעיקר לביטולי פסקי דין שכבר ניתנו בעבר. בסיומת הבקשה אף חוזר המבקש ועותר לסעד העיקרי. במתכונת זו לא ניתן להיעתר לבקשה. מבין השיטין אני מבינה שבקשת המבקש היא שבבוררויות לעתיד לבוא ישב בדין בורר אחר. המבקש יגיש, איפוא, בקשה תמציתית ועניינית בה יסביר אילו הליכים חדשים נפתחו נגדו, האם המשיב 2 אכן מונה כבורר גם בהן והאם נקבעו מועדי דיון..." (ההדגשה אינה במקור - י.ש.) (להלן - ההחלטה מיום 13.6.12).

ביום 27.6.12 הגישו המבקשים לבית המשפט "מודעה בדבר הגשת בקשה מתוקנת לצו מניעה זמני" - אליה צרפו את הבקשה שלפניי (נספח 2).

עיון בבקשה המתוקנת מעלה כי המבקשים לא מילאו אחר ההחלטה מיום 13.6.12, אף לא מקצתה, ובחרו לחזור ולהגיש בקשה דומה ביותר לבקשה המקורית, שלא לומר זהה לה כמעט לחלוטין, הן מבחינת היקפה, והעיקר, הן מבחינת מכלול טענותיה - כאשר בבקשה המתוקנת  לא מצאתי תשובות לשאלות הפרטניות שהפניתי למבקשים בהחלטה מיום 13.6.12.

לא זו אף זו, עיקר טענות המבקשים בבקשה החדשה - בדומה לבקשה המקורית - מופנות נגד פסקי בוררות שונים שכבר ניתנו בעבר על-ידי בוררי הבורסה נגד המבקשים, כאשר ביחס אליהם מעלים המבקשים טענות הקשורות לביטולם; הסרת עיקול שהוטל על המבקשים בעקבות כך, ולהארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסקי הבוררות [סעיפים 38-65; 75-134 לבקשה].

טענות אלה אינן רלוונטיות לסעד העיקרי המבוקש בתובענה העיקרית שלפניי [" ליתן צו מניעה קבוע האוסר על הבוררים...להמשיך לנהל את הבוררויות בעניין התובעים בהם טרם ניתן פסק בורר..."] ואינן רלוונטיות גם לסעד הזמני המבוקש [" ליתן צו מניעה זמני האוסר על הבוררים... להמשיך לנהל את הבוררויות בעניין המבקשים...].

לא בכדי ציינתי את נושא העדר רלוונטיות הטענות כבר בהחלטה מיום 13.6.12, ופתחתי חלון הזדמנויות לתקנן, אך כאמור, המבקשים התעלמו מהחלטתי זו, וראו להגיש אף את הבקשה החדשה תוך שהם חוזרים על אותן טענות.

על הפונה לבית משפט בבקשה לסעד זמני - לבוא לבית המשפט בניקיון כפיים, ובכלל זה, להציג לפניו את כל העובדות הרלוונטיות הנצרכות לבקשה, במיוחד כאשר בית המשפט מפנה למבקש שאלות ממוקדות.

המבקשים טענו בבקשה (הן בחדשה, הן במקורית) כי דיוני הבוררות בבורסה ממשיכים להתנהל בעניינם - אך המבקשים לא ראו לפרט אודות אותם ההליכים החדשים שנפתחו נגדם, לפי טענתם, אף לא פרטו האם נקבעו דיונים בהליכים אלה, כפי שנתבקשו. כך גם לא הובהר מפורשות אם המשיב 2 אכן התמנה כבורר גם בהליכים החדשים שנפתחו. בית המשפט אינו אמור לעסוק  בניחושים והשערות.

על רקע האמור, בהעדר התשתית העובדתית הנדרשת ועל בסיס הנתונים (החסרים) שהוצגו בבקשה - לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, ולא התרשמתי כי אכן יש צורך במתן הסעד הזמני המבוקש.

במיוחד נכון הדבר עת הסעד הזמני המבוקש בבקשה זהה במהותו לסעד העיקרי בתובענה, והכלל הוא כי בית המשפט לא ייעתר לסעד שכזה על נקלה אלא במקרים נדירים. לא שוכנעתי כי המקרה דנן נמנה על מקרים נדירים אלה, כפי שלא מצאתי בבקשה אף התייחסות לכך מצד המבקשים, והסבר מדוע אין במתן הסעד הזמני המבוקש כדי לייתר את הדיון בהליך העיקרי [ראו: 4196/93 שפע בר ניהול נ' שפע מסעדות ייצור, פ"ד מז(5) 165].

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לאור התנהלות המבקשים כמפורט לעיל, ומשהוגשו תגובות מטעם המשיבים 1-2 ומטעם המשיבים 6-7, 9-11, 16, 18 (יחד) - אני מחייבת את המבקשים בהוצאות הבקשה בסך 3,500 ש"ח לכל קבוצת משיבים.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ב, 11 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: